בראשית - נח

פרשת בראשית היא מן הקשות שבפרשות התורה. רבים הם המחברים שנמנעו מלפרשה, אולם רש"י לא פסח עליה, והאריך להסביר כל דיבור בה, אולם דבריו נשארו עלומים.

רוב דבריו הם דברי אגדה, והלומד חש לעיתים שהפירוש אינו מסייע להבנה אלא אף מוסיף תהיות. כך הוא הדבר כשרש"י תמה בתחילת פירושו מדוע התורה התחילה בתיאור הבריאה, או כשטוען שהלבנה באה בתלונות לפני הקב"ה, או שהצמחים 'מרדו' ולא צייתו לבורא.

לך לך - וירא

פרשת 'לך לך' מלווה את הופעת האומה הישראלית. צעדיו הראשונים של אברהם אבינו הם מלאי משמעות לדורנו. תחילתם בתהליכים שונים של פירוד, אברהם יוצא מארצו ומולדתו, התנגשות עם האומות, הפרידה מלוט, עד שאברהם מגיע לשיא ונבחר לאומה מיוחדת עי ידי ברית מילה.

פרשת 'וירא' היא פרשת החיבור. אברהם מקבל אורחים, מתפלל בשביל סדום, בזכותו ניצל לוט ומוליד זרע משיח, ולבסוף, בעקידה, מתחבר אברהם עם בנו ועם מקום המקדש. אף המלאכים מלווים אותנו לכל אורך הפרשה: מבשרים את אברהם ושרה, הופכים את סדום ומצילים את לוט, מלאך מכה את אבימלך, מלאך נגלה להגר, ולבסוף מלאך נגלה אל אברהם במעשה העקדה. ספר זה מנסה לפענח את המסרים הטמונים בשתי פרשיות אלו.

חיי שרה - תולדות

פרשת חיי שרה

במרכז פרשה זו עומדות שתי דמויות נשיות מרכזיות, שרה ורבקה.
אברהם קונה את חלקת השדה בחברון כדי לקבור בה את שרה אשתו. רש"י בראייתו העמוקה מלמד אותנו שאין זה סיפור פשוט של משא-ומתן ומקח-וממכר, אלא קנייה זו מגלמת בתוכה את הכרת האומות היושבות בארץ בזכותו של אברהם על הארץ. פרשייה זו מעלה על נס את מהות הקשר בין ישראל לארצו.
חירתה של רבקה לזכות ולהיות מיסודותיו עם ישראל באה לה בזכות מידותיה הטובות. רש"י מאיר את עינינו להבחין בגודלן ובאיכותן של מעלותיה המיוחדות של רבקה הגנוזות בלשון התורה. רש"י אף מדריך את הלומד להבין מהו מקומה של ההשתדלות הבאה מתוך אמונה.

פרשת תולדות

בפרשה זו אנו לומדים על אישיותם המיוחדת של יעקב ועשו, ועל היחסים המורכבים שהיו להם זה עם זה, ועם יצחק אביהם. עיון בדברי רש"י עוזר ללומד להבין לעומק מהותם של יחסים אלה, ולזהות את תפקידו המיוחד של כל אחד מן האחים. רש"י מדריך אותנו גם היאך להתמודד עם השאלות המתעוררות בלב כל אדם הלומד פרשה זו: הגדרת אמת ושקר, הבחנה בין טוב ורע, ובחירה בטוב במציאות שאינה מושלמת.

ויצא

פרשת ויצא

פרשת ויצא - יעקב יוצא לחרן על מנת לשאת אישה ולהקים את בית ישראל. הוא נאלץ להתמודד עם לבן ותחבולותיו, אך מצליח להקים משפחה גדולה, הניצנים של האומה הישראלית. העמקה בפרשה זו מאפשרת לנו להבין את מהותו של יעקב, המנסה ליצור אחדות בין כוחות שנראים מנוגדים.

וישלח

פרשת וישלח

פרשת וישלח - חזרתו של יעקב לארץ ישראל אינה פשוטה, והיא כרוכה בהתמודדויות מורכבות - הן מול עשו, והן בתוך המשפחה פנימה. עיון בפרשה זו, על פי פירושו של רש”י, מלמד אותנו בזעיר אנפין את הקושי הכרוך במעבר מגלות לגאולה.

וישב

פרשת וישב

מקץ

פרשת מקץ

בא

פרשה זו נחלקת לשניים: לחלק 'סיפורי' ולחלק 'מצוותי'. בתחילת הפרשה מתוארות שלשת המכות האחרונות, ובפירוש רש"י נמצאות אגדות רבות הנראות רחוקות מפשטי הכתובים. לדוגמא, במכת חושך נאמר: "ויהי חשך אפילה בכל ארץ מצרים שלשת ימים. לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים". רש"י מסביר שמתוארים כאן ששה ימים: 'שלשת ימים של אופל שלא ראו איש את אחיו, ועוד שלשת ימים חשך מוכפל על זה שלא קמו איש מתחתיו, יושב אין יכול לעמוד ועומד אין יכול לישב'. בחלק ה'ביאור' מבאר המחבר מה הביא את רש"י לפרש שהיו כאן ששה ימים כנגד פשוטו של מקרא, ובחלק ה'עיון' מעמיק המחבר לדלות מדברי רש"י רעיונות רוחניים חשובים, וזה לשונו: 'המצרים נענשו לשבת בחושך משום שבעצם כל ימיהם הם יושבים בחושך. אין הם מבינים כי יש בורא לעולם, יש מנהיג ומשגיח לבריאה, יש לאדם נשמה רוחנית בקרבו. מי שחי וגדל בחוסר ידיעה זה, בחושך רוחני זה, ממילא אינו רואה את אחיו. מי שאינו מכיר בשפלותו ובכניעתו כלפי הבורא אינו מסוגל להכיר את מקומו ומעלתו של חברו, ובודאי לא לדאוג לחסרונו - "לא ראו איש את אחיו". אך אין זו הבעיה היחידה שגורם החושך הרוחני. עיוורון זה בהכרת המציאות כפי שהיא מונע כל התקדמות והתפתחות רוחנית, וגורם לניוון – "לא קמו איש תחתיו"'.

בחלקה האחרון של הפרשה מספר מצוות 'שמעיות', כלומר מצוות שטעמן נעלם לכאורה מן הקורא, רובן שייכות לקרבן הפסח, ורש"י בפירושו מביא פרטי הלכה רבים בעניין זה. המחבר יורד לעומקו של כל פרט הלכתי, ובכך שופך אור ומעניק להם משמעות.

יתרו - משפטים

פרשת יתרו

אין זה מקרה שפָּרָשה בה ניתנה תורה לישראל נקראת על שמו של כהן מאומות העולם. רש"י בפירושו מדגיש לנו את תפקידו האוניברסאלי של עם ישראל, וכיצד מתן תורה משתלב עם תפקיד זה. בקריאה נכונה בדבריו נוכל להתמודד עם הקונפליקט הקיים בין היותו של עם ישראל 'עם סגולה' לבין היות התורה נחלת העולם כולו.

פרשת משפטים

פרשת משפטים' היא הפרשה של המשפט העברי'. בעיון מעמיק בדברי רש"י נעמוד על הערכים המובילים העומדים ביסודו של משפט אלוקי זה. בזכות עיון זה ניווכח לראות היאך יסודות אלה עומדים במבחן ההיגיון והשכל האנושי, ובד בבד מודיעים בגלוי כי אין זו יצירה אנושית אלא התגלותו של המוסר האלוקי, המופיע בכל הדינים הכלליים ובכל פרטי ההלכות. הפירוש אף עוזר לנו לקרב אל השכל את הדינים שנראים לכאורה כה זרים.

שופטים - כי תצא

רשות אלה הן פרשות הלכתיות מובהקות. חלק נכבד ממצוות התורה מובא בפרשות אלה, ועיקרן מתמקד בכל הקשור למשפחה, סדרי החברה והנהגת העם.

הלומד פרשות אלה עם פירוש רש"י מרגיש מעין ניתוק בין דברי חז"ל בתורה שבעל פה המובאים ברש"י לבין פשט הכתובים. המחבר מציע דרך פרשנות חדשה המוצאת אחדות מופלאה בין תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, ומוכיח, תוך עיון בעומק ההלכה, שחז"ל בדרשותיהם מן הפסוקים ירדו לעומק פשוטו של מקרא, ודבר אחד הוא בלא שום סתירה. המחבר הולך בזה בעקבות המהר"ל, הכותב: "והנה דברי חכמים שהעמיקו מאוד לדקדק ולירד עד עומק הכתוב, ודבר זה נקרא 'מדרש חכמים' הם הדברים היוצאים מן עומק הכתוב".