הספרים של הרב בוצ'קו

בעקבות רש"י

חזרה
books

חיי שרה - תולדות

פרשת חיי שרה

במרכז פרשה זו עומדות שתי דמויות נשיות מרכזיות, שרה ורבקה.
אברהם קונה את חלקת השדה בחברון כדי לקבור בה את שרה אשתו. רש"י בראייתו העמוקה מלמד אותנו שאין זה סיפור פשוט של משא-ומתן ומקח-וממכר, אלא קנייה זו מגלמת בתוכה את הכרת האומות היושבות בארץ בזכותו של אברהם על הארץ. פרשייה זו מעלה על נס את מהות הקשר בין ישראל לארצו.
חירתה של רבקה לזכות ולהיות מיסודותיו עם ישראל באה לה בזכות מידותיה הטובות. רש"י מאיר את עינינו להבחין בגודלן ובאיכותן של מעלותיה המיוחדות של רבקה הגנוזות בלשון התורה. רש"י אף מדריך את הלומד להבין מהו מקומה של ההשתדלות הבאה מתוך אמונה.

פרשת תולדות

בפרשה זו אנו לומדים על אישיותם המיוחדת של יעקב ועשו, ועל היחסים המורכבים שהיו להם זה עם זה, ועם יצחק אביהם. עיון בדברי רש"י עוזר ללומד להבין לעומק מהותם של יחסים אלה, ולזהות את תפקידו המיוחד של כל אחד מן האחים. רש"י מדריך אותנו גם היאך להתמודד עם השאלות המתעוררות בלב כל אדם הלומד פרשה זו: הגדרת אמת ושקר, הבחנה בין טוב ורע, ובחירה בטוב במציאות שאינה מושלמת.

books

בא

פרשה זו נחלקת לשניים: לחלק 'סיפורי' ולחלק 'מצוותי'. בתחילת הפרשה מתוארות שלשת המכות האחרונות, ובפירוש רש"י נמצאות אגדות רבות הנראות רחוקות מפשטי הכתובים. לדוגמא, במכת חושך נאמר: "ויהי חשך אפילה בכל ארץ מצרים שלשת ימים. לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים". רש"י מסביר שמתוארים כאן ששה ימים: 'שלשת ימים של אופל שלא ראו איש את אחיו, ועוד שלשת ימים חשך מוכפל על זה שלא קמו איש מתחתיו, יושב אין יכול לעמוד ועומד אין יכול לישב'. בחלק ה'ביאור' מבאר המחבר מה הביא את רש"י לפרש שהיו כאן ששה ימים כנגד פשוטו של מקרא, ובחלק ה'עיון' מעמיק המחבר לדלות מדברי רש"י רעיונות רוחניים חשובים, וזה לשונו: 'המצרים נענשו לשבת בחושך משום שבעצם כל ימיהם הם יושבים בחושך. אין הם מבינים כי יש בורא לעולם, יש מנהיג ומשגיח לבריאה, יש לאדם נשמה רוחנית בקרבו. מי שחי וגדל בחוסר ידיעה זה, בחושך רוחני זה, ממילא אינו רואה את אחיו. מי שאינו מכיר בשפלותו ובכניעתו כלפי הבורא אינו מסוגל להכיר את מקומו ומעלתו של חברו, ובודאי לא לדאוג לחסרונו - "לא ראו איש את אחיו". אך אין זו הבעיה היחידה שגורם החושך הרוחני. עיוורון זה בהכרת המציאות כפי שהיא מונע כל התקדמות והתפתחות רוחנית, וגורם לניוון – "לא קמו איש תחתיו"'.

בחלקה האחרון של הפרשה מספר מצוות 'שמעיות', כלומר מצוות שטעמן נעלם לכאורה מן הקורא, רובן שייכות לקרבן הפסח, ורש"י בפירושו מביא פרטי הלכה רבים בעניין זה. המחבר יורד לעומקו של כל פרט הלכתי, ובכך שופך אור ומעניק להם משמעות.